מן הארכיון

לאוצר המכתבים, הטיוטות והמסמכים שסבבו את פרסום כתב העת ׳המעורר׳ אין בית אחד, והוא פזור במספר ארכיונים וספריות, אם כי את עיקרו אפשר למצוא בארכיון ההיסטורי של המכון ע״ש פנחס לבון לחקר תנועת העבודה.   בראשית פרוייקט הדיגיטיזציה, כאשר חיפשנו עותקים מקוריים של גליונות המעורר לסרוק עבורכם, שאינם כרוכים ומהודקים או …

זר מפרחי המעורר

לאורך גליונות המעורר ברנר דאג לשלב שלל קישוטים שישמחו את לב הקוראים וישבו את ליבם. ביניהם, הוא הגיש לקוראיו שלל פרחים – כמובן, רק אלה שהיו זמינים לו בעת עבודת הסדרות המפרכת שלו בעליית הגג של נרודיצקי באיסט אנד של לונדון. מעניין לגלות שבתקופות השפל של כתב העת, שבהן ברנר …

הטיפוגרפיה של “המעורר”

שני אבני “כשהיה מתחיל לסדר חוברת, לא ידע מעולם במה יסַיּמֶנָּה, והיה בא לידי ייאוש…וגדול מזה היה הצער שהוא בעצמו מסדר את האותיות…” ברנר בלונדון, אשר ביילין היאוש והצער שברנר חווה על פי תיאורו של ביילין אינו מפתיע כלל. מלאכת סידור הדפוס באותם ימים הייתה מפרכת, איטית ונוקשה. ברנר, שהיה …

משא ערב מאת רבי בנימין

מַשָא-עֲרָב. אלה הדברים אשר דבר בנימין באזני היהוּדים קוראי־עברית: ובימים ההם תקצר נפש העם בהמאמרים הארוּכים ובלהג אין-קץ: וירגנו בסתר אהליהם על הסופרים ויאמרו עד מתי תאכילוּנוּ את התמרורים האלה? קצה נפשנו בם: אז החל בנימין לדבר אליהם בלשון אבותיהם וברוּחם: במשפטים קצרים דבר אליהם דבר דבוּר על אפנו לאמר: …

מעבר לאוטופיה: משא ערב כנקודת ראשית לביקורת הציונות

אבי-רם צורף היום קבלתי את שגעונותיך. “משא ערב” יפה מאוד בחיצוניותו אבל להדפיסו ב”המעורר” לא אדפיסו מפני שתוכנו אינו כלום בעיני. כן, מלחמה בינינו, אחי הקרוב-רחוק […] (מזבורוב ועד כנרת, 206) בפברואר 1907 שהה ר’ בנימין בלוזשאן, בוקובינה, ומשם הוסיף לשלוח מאמרים אל ברנר בלונדון, עבור כתב העת שלייסודו היה …

ר’ בנימין ו”המעורר”: אברך גליצאי בבית מדרשה של הספרות העברית החדשה

אבי-רם צורף באחד הימים, “בין כסה-לעשור”, בשנת תרס”ו, ביום הראשון לשבוע, נגשה ספינה פשוטה לעיר לונדון, ובספינה גם אברך אחד מילידי גליציה, אשר עשה זה עתה מספר שנים במטרופולין של גרמניה וגם בשדמותיה […] ובהכנס יהושע [האברך] אל אולם המקרא אשר לציונים באיסט אנד בלונדון מצא את האולם, סמל העניות, …

ברנר ללא פילטרים

ד”ר מורן פרי בממואר היפהפה שלו על ברנר, כותב הסופר אשר ביילין; “חולשה הייתה לו להצטלם. במשך שנה אחת נתן לי שלוש תמונות שונות משלו. נראה לי כי הסיבה הייתה שרצה לראות את עצמו כאיש מן הצד ולשפוט באופן ‘אי-מפלגתי’, או אולי למצוא קו זכות כלשהוא”.  (ביילין, ברנר בלונדון, עמ’ …

על תוכן הענינים של המעורר

מלבד מסגרת התוכן בעמודי השער של גליונות המעורר, לא יצא מפתח, או תוכן עניינים מסודר, בשנות קיומו של כתב העת. מסגרות התוכן דלות ומגלות רק חלק קטן ממה שהיינו רוצים לדעת. שמות המחברים פעמים רבות בדויים, וגם כשהם מופיעים, רק האות הראשונה של השם הפרטי מופיעה. קשה היה לשחזר את המידע …

לחותמי מחצית-השנה השניה

ביולי 1906 ברנר מוציא קול קורא לחותמי מחצית-השנה השניה של “המעורר”. בלי “חותמים” – מנויים על כתב העת – קיומו רעוע והוא מצוי בסכנת סגירה מתמדת. כהרגלו, ברנר מבהיר שכתב-העת הוא אלטרנטיבה מעוררת בתקופה של ייאוש וצמצום, ושהוא יוצא למרות “החורבנות והפורענויות… שמטמטמים את הרגש ומבלבלים את המחשבה של צעירינו …

לא לנו לונדון… זרים, זרים, זרים…

הידעתם מפני מה יוצא הכל, הכל: ספרים עתונים, מודעות, כרטיסי-בקור, וכיוצא-בזה, וכיוצא-בזה, מבית דפוסו של י. נרודיצקי, 48 מייל ענד רויד, איסט בלונדון, בימי הקיץ של תחילת יולי, חיפשנו את עקבותיו של “המעורר”. אבל הבית ברחוב מייל אנד 48 בשכונת וויטצ’אפל, בית הדפוס של ישראל נרודיצקי והמקום שבו “המעורר” יצא …

בשורות

אחי, ״אתמול כתבתי לך מכתב מדכא. המצב הוטב. שלחו לי מעט כסף מאמריקה. החוברת הרביעית תצא לאור בוודאי, תגדל בכמותה ובאיכותה״*. כך כתב ברנר, לביחובסקי, ובאותן מילים גם לגנסין, בראשית מאי 1906. יומים לפני כן עוד מרט ברנר את שערותיו: ״החוברת הרביעית נסדרה חציה בדפוס, אך אין בידי אפילו פרוטה …

לונדון, האם שכחת?

הנה חודש אפריל בעיצומו וגליון חדש של המעורר – אין. והלא הבטיחו לנו: מדי חודש! אבל המצב קשה. ראשית, הצנזורה: ב-17 למרץ כתב ברנר לביכובסקי:  ״כל מה ששלחתי אליכם ביום השבת העבר דרך פטרבוּרג (133 אכסמפלרים. ופרוספקטים. ומודעות) הושב לי היום מוארשה. הכל הולך לאבדון״.  ולקלמן מרמר הוא מסביר:   …

איך עשינו את זה? טרנסקריבוס

ללמד את המכונה לקרוא עברית אם הזדמן לכם לעיין בגליונות המעורר, אולי שמתם לב שהם נראים כמו תמונה, אבל ‘מתנהגים’ כמו טקסט חופשי – הם ניתנים לחיפוש מלא ומדויק, וניתן להעתיק את הטקסט מתוכם כמו בקובץ word. מי שרגיל לעבוד עם קבצים סרוקים בשפות לועזיות אולי לא רואה חידוש גדול …

יד ענוגה בגליון השני

(רומנס.) יַד עֲנוּגָה הָיְתָה לָהּ. אִיׁשׁ לֹֹאֹֹ הֵעִיז גַּעַת בָּהּ. שְׁתֵּי שְׂפָתֶיהְ — שָׁנִי-חֵן; רַק לִנְשִׁיקוֹת נוֹצְרוּ הֵן. בְּלְחָיֶיהָ הַחַכלִילוֹת שִׂחֵק תָּמִיד בְּרַק-הַפָּז; רָעַד תָּמִיד חֵשֶׁק-רָז בִּלְחָיֶיהָ הַחַכְלִילוֹת. אַךְ בַּלֵּיל הַהוּא הַזָּךְ עֵת שֶׁשְּׁטָפָהּ צֵל-הַסְּבָךְ, אָז אֶת לִבָּה מָסְרָה לוֹ, אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ. עַיִן שְׁחוֹרָה הָיְתָה לָהּ. אוֹר …

מה לרבי בנימין ברומא? הפתעה בגליון הראשון

כותרת המשנה ״רשימות״ אינה מגלה זאת, אבל עם הקריאה מתברר כי לפנינו עיבוד ותרגום מתוך יצירה קלאסית מוכרת מאד. המתרגם, י.רדלר (יהושע רדלר-פלדמן, הוא רבי בנימין, שותפו של ברנר לעריכת המעורר) משלב את קולו בפסקאות הכוללות דיבור עקיף וקטעי תרגום ישיר, ואנחנו בחרנו לפרוש את הפוליפוניה באמצעות העיצוב, ולהוסיף לה מעט …

השקה!

אנו שמחות להשיק כאן מהדורה דיגיטלית של הגליון הראשון של כתב העת ההיסטורי המעורר. גליון זה פותח את פרויקט פרסום כל הגליונות, שיראו אור מדי חודש בחודשו, 113 שנה לאחר פרסומם הראשון, ויצטרפו לכדי מהדורה דיגיטלית מלאה ופתוחה. דרך פרויקט זה אנו גם מבקשות לבחון את הזוויות החדשות שהמדיה הדיגיטלית …

css.php