״החוברת השניה תצא לאור בשבוע הבא. בה יבוא הרומאנס הנפלא של… חושד אנוכי, כי של גנסין הוא, אלא שלעת-עתה כתבתי לשניאור כמצוותך וביקשתיו להרשות להדפיסו ונראה איך יפול דבר״.

(ברנר לביחובסקי, 25.1.1906)

מחברו של הרומנס הנפלא, ״יד ענוגה״, היה זלמן שניאור, שחיברו בוורשה בעת שהיה בן חמש עשרה בלבד. היה זה דבר השירה הראשון שהופיע מעל דפי כתב-העת המעורר.  אולי משום חשדו של ברנר, ותשובתו של שניאור שבוששה להגיע, פורסם השיר לראשונה בחוברת השניה של המעורר ב-1906, ללא שם המחבר. 

ברנר היה מוטרד מהטעות: הוא הוסיף את שם המחבר בכתב יד לכל החוברות לפני שנשלחו, ופרסם תיקון בסוף החוברת השלישית של המעורר.

״שלח לשניאור חו’ א’ וב‘. נפשי מרה לי על הקלקול שיצא בדבר שירו״ – כתב לביחובסקי בראשית פברואר.

ואיך נפל דבר?

המאמר המצורף כאן, “השיר ‘יד ענוגה’ לזלמן שניאור: גלגוליו ממדף הספרים אל במת הזמר העברי” של חגית מטרס, יעקב מזור ואליהו הכהן מספר על לחניו הראשונים, שבהם הושר עוד טרם יצא בדפוס, ועל הלחן הערבי ששודך לו, מספר שנים לאחר צאתו בהמעורר, לחן מוכר ואהוב שזכה וממשיך לזכות גם בימינו בשלל ביצועים; כמה מהם שיבצנו כאן;  אתר זמרשת מגיש עוד הקלטות מרתקות שלו מאז שנות השלושים של המאה העשרים ועד לזמננו.