(רומנס.)
יַד עֲנוּגָה הָיְתָה לָהּ.
אִיׁשׁ לֹֹאֹֹ הֵעִיז גַּעַת בָּהּ.
שְׁתֵּי שְׂפָתֶיהְ — שָׁנִי-חֵן;
רַק לִנְשִׁיקוֹת נוֹצְרוּ הֵן.
בְּלְחָיֶיהָ הַחַכלִילוֹת
שִׂחֵק תָּמִיד בְּרַק-הַפָּז;
רָעַד תָּמִיד חֵשֶׁק-רָז
בִּלְחָיֶיהָ הַחַכְלִילוֹת.
אַךְ בַּלֵּיל הַהוּא הַזָּךְ
עֵת שֶׁשְּׁטָפָהּ צֵל-הַסְּבָךְ,
אָז אֶת לִבָּה מָסְרָה לוֹ,
אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ.

עַיִן שְׁחוֹרָה הָיְתָה לָהּ.
אוֹר וָצֵל הִתְנַגְּשוּ בָהּ.
עֲלֵי מִצְחָהּ רָעַד עוֹד
טַל-הַיַּלְדוּת מָלֵא-הוֹד.
אַך הַשָּׁפָם הַצְּהַבְהָב
נָטַל, מָחָה אֶת הַטָּל;
הַכּל נָטַל בִּשְׂחוֹק-קַל
זֶה הַשָּׂפָם הַצְּהַבְהָב.
הֵמָּה נָגְעוּ יַד אֶל יָד…
צֵל הִגִּיחַ, שֶׁמֶשׁ רַד;
אָז אֶת לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ,
אֶת כָּל לבָּהּ מָסְרָה לוֹ.
קְוֻצַּת-עַרְמוֹן הָיְתָה לָהּ.
שְׁתֵּי כְתֵפֶיה כֻסּוּ בָהּ.
וּלְחָזֶהָ — לבֶן שֶׁשׁ,
רֵיחַ-קַיִץ וִיקֹד-אֵש.
וַיְּהִי עֶרֶב, עֶרֶב בָּהִיר,
שְׁנֵיהֶם טִיְּלוּ דם אֲזַי,
גַּם בַּחרֶשׁ, גַּם בַּגַּיְא,
אָז בָּעֶרֶב, עֶרֶב בָּהִיר.
וַיְּהִי עֶרֶב, וַיְּהִי לֵיל;
חֶרֶשׁ נָשַׁק צֵל אֶת צֵל;
אָז אֶת לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ,
אֶת כָּל-לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ.

יד ענוגה

״החוברת השניה תצא לאור בשבוע הבא. בה יבוא הרומאנס הנפלא של… חושד אנוכי, כי של גנסין הוא, אלא שלעת-עתה כתבתי לשניאור כמצוותך וביקשתיו להרשות להדפיסו ונראה איך יפול דבר״.

(ברנר לביחובסקי, 25.1.1906)

 

מחברו של הרומנס הנפלא, ״יד ענוגה״, היה זלמן שניאור, שחיברו בוורשה בעת שהיה בן חמש עשרה בלבד. היה זה דבר השירה הראשון שהופיע מעל דפי כתב-העת המעורר.  אולי משום חשדו של ברנר, ותשובתו של שניאור שבוששה להגיע, פורסם השיר לראשונה בחוברת השניה של המעורר ב-1906, ללא שם המחבר. 

ברנר היה מוטרד מהטעות: הוא הוסיף את שם המחבר בכתב יד לכל החוברות לפני שנשלחו, ופרסם תיקון בסוף החוברת השלישית של המעורר.

״שלח לשניאור חו’ א’ וב‘. נפשי מרה לי על הקלקול שיצא בדבר שירו״ – כתב לביחובסקי בראשית פברואר.

ואיך נפל דבר?

המאמר המצורף כאן, “השיר ‘יד ענוגה’ לזלמן שניאור: גלגוליו ממדף הספרים אל במת הזמר העברי” של חגית מטרס, יעקב מזור ואליהו הכהן מספר על לחניו הראשונים, שבהם הושר עוד טרם יצא בדפוס, ועל הלחן הערבי ששודך לו, מספר שנים לאחר צאתו בהמעורר, לחן מוכר ואהוב שזכה וממשיך לזכות גם בימינו בשלל ביצועים; כמה מהם שיבצנו כאן;  אתר זמרשת מגיש עוד הקלטות מרתקות שלו מאז שנות השלושים של המאה העשרים ועד לזמננו.

 

 

css.php