על תוכן הענינים של המעורר

מלבד מסגרת התוכן בעמודי השער של גליונות המעורר, לא יצא מפתח, או תוכן עניינים מסודר, בשנות קיומו של כתב העת. מסגרות התוכן דלות ומגלות רק חלק קטן ממה שהיינו רוצים לדעת. שמות המחברים פעמים רבות בדויים, וגם כשהם מופיעים, רק האות הראשונה של השם הפרטי מופיעה. קשה היה לשחזר את המידע לולא עבודתה של חגית מטרס. 

לימים היתה ד״ר חגית מטרס לחוקרת פולקלור בזמן ייסוד החוג באוניברסיטה העברית, אך בזמן לימודיה לתואר השני, במסגרת עבודה אקדמית בחוג לספרות, חקרה את כתב העת ואת ההקשרים שבהם נוצר לעומקם. העבודה, חיבור עשיר במפתחות, תקצירים וטבלאות המאירים את תולדות הוצאת המעורר בהקשריה השונים, התפרסמה כמה שנים מאוחר יותר וזמינה כיום בספריות.   

 באביב נסענו אל המושב לבקר אצל ד״ר חגית מטרס, לצפות בפריחת הכלניות בגינתה המופלאה, לשוחח, לראות חומרים שאספה לצורך עבודתה על המעורר ועל ״מכתבי שמעון ביכובסקי אל יוסף חיים ברנר בתקופת המעורר (1906 – 1907)״ – מהדורה שהתפרסמה בקרית ספר. ברשותה של חגית אנחנו מפרסמים כאן את תוכן העניינים של המעורר, שלקוח מספרה.

אדיר גופטה, תלמיד תוכנית אופקים באונ׳ חיפה, המיר את תוכן העניינים המודפס לטבלה דיגיטלית באמצעות ׳טרנסקריבוס׳, וכעת ניתן לחפש בתוכן העניינים ולגלות, מיהם א. זרחי, מחבר ׳דרמה׳ היוצאת בגליון זה, וא. ציוני שחיבר מסות שונות בגליונות האחרונים; מי העומדים מאחרי הכינויים י. אבויה, בעל מחשבות ו׳ביבליוגרף׳; לגלות מי חיבר מכתבים אל העורך שהופיע בעילום שם ולמצוא את כל יצירותיו של ברנר על שמות העט השונים שבחר לו.  אפשר לחפש בו באמצעות תיבת החיפוש, או לסדר את היצירות, בין אם על פי סדר כרונולוגי או על פי סדר הא״ב של כל אחת מן הקטגוריות (באמצעות לחיצה על המשולש הקטן בצד הכותרת). יתר על כן, אפשר לייצא את הטבלה לכלי ויזואליזציה כמו RAW, כדי לקבל מבט ׳מרחוק׳ על הפרסומים במעורר, ולהתרשם דרכו על חלקם היחסי של התורמים העיקריים לכתב העת, והתפלגותם לסוגות השונות. 

css.php