מן הארכיון

לאוצר המכתבים, הטיוטות והמסמכים שסבבו את פרסום כתב העת ׳המעורר׳ אין בית אחד, והוא פזור במספר ארכיונים וספריות, אם כי את עיקרו אפשר למצוא בארכיון ההיסטורי של המכון ע״ש פנחס לבון לחקר תנועת העבודה.  

בראשית פרוייקט הדיגיטיזציה, כאשר חיפשנו עותקים מקוריים של גליונות המעורר לסרוק עבורכם, שאינם כרוכים ומהודקים או מצולמים במהדורת הפקסימיליה המאוחרת, גילינו בודדים מהם, ארוזים בתיקיות יחד עם הפתעות מרגשות אחרות.

באחד המסמכים האלה יוד נמוכה, אגבית מדי, צדה את עיננו, משום שמבחינת ברנר זו היתה י׳ שלא היתה אמורה להיות שם. לימים סיפר ברנר שגנסין שיבש את הנוסח והחליף את המילה ׳אותה׳,  בטיוטה של ברנר, במילה ׳אותי׳. 

אם מדובר בכתב ידו של ברנר, ואם זו טיוטה לנוסח ההתנצלות לקוראים המלווה את החוברת האחרונה, הרי שיסתבר שברנר הוא שהייתה לו פליטת קולמוס, והטעות אינה כלל של גנסין.  בכתבה שהתפרסמה ערב יום כיפור תש״פ בגליון ׳ספרים׳ של הארץ מסבירה ננה אריאל את ההשלכות שיכולות להיות לכך.

האם אנו רואים כאן ה׳ או י׳? והאם כתב היד בוודאות של ברנר? אולי זה הכתב של גנסין או של פוזננסקי? האם זו טיוטה שנכתבה לפני הפרסום או העתק שנכתב לאחריו?

הגרפולוגית המשפטית הבכירה מיכל דורון אישרה שמדובר בכתב ידו של ברנר, וכתבה ש”ניתן להגיע למסקנה חותכת”. בנימוקיה ציינה בין היתר את הזהות לכתב ידו של ברנר בארגון הדף, בחלוקת המרחב, בקצב הכתיבה, בזוית הכתב, ברווחים בין המילים, בעיצוב האותיות, בקישורים ביניהן, בקווים הנמתחים מתחת למילים, ברווח בין סימני פיסוק לאות, בצורת הפיסוק והניקוד, בחלוקת האות, בעיצוב מיוחד של אותיות מסוימות ועוד. 

במאמר התגובה שלו מנחם פרי טוען שהמסמך שנמצא בארכיון הוא העתק של מנחם פוזננסקי ולא כתב ידו של ברנר, והוא מציג חוות דעת גרפולוגית נגדית. 
פרי כלל לא סבור שיש צורך לבקר בארכיון כדי לבחון את כתב היד במלואו – הוא מסתפק בצילום חלקי. הוא כותב ש”הארכיון כשלעצמו הוא מְכָל ריק; כתבי היד, האיגרות, העדויות, קטעי העיתונות וקטעי הזיכרונות אינם יותר משאריות ופסולת.” חומרי הארכיון מקבלים משמעות, טוען פרי, כאשר מגיעים אליהם “קוראים שראשם מייצר אנקדוטות פוטנציאליות”.
כאן, סיפרנו שתי אנקדוטות פוטנציאליות כאלה.  לקריאה במאמר של פרי >>  

הימים ימי סגר ומגפה והארכיונים מושבתים, על כן הבאנו כאן את צילום המסמך שנמצא בארכיון, ומתחתיו הגדלה והשוואה של מסמכים רלוונטיים אחרים משני המאמרים. אנו מזמינות אתכם/ן להצטרף לפענוח ולדיון כאן, או בקבוצת הפייסבוק ׳המעוררות׳.

מתוך תיקייה IV-104-37-122 בארכיון לבון

ולהשוואה, ראו את כתב ידו של ברנר בטיוטה שחיבר מספר שנים לאחר מכן, להספד על אורי ניסן גנסין. 

הטיוטא להספד מתוך תיקייה IV-104-37-11, ארכיון לבון

מתוך מאמר התגובה של מנחם פרי, “הארץ”: